קופיטק - מכון משרדי בע"מ נ' מיטרוניקס בע"מ

החלטה

החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 28/04/2013 קבעה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, עמה גם בקשה להארכת מועד, וכן – כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בלא להיזקק לארכה, חל ביום 28/03/2013.

בקשת המבקשת, המשתרעת על גבי 60 עמודים(!), נסמכת (גם) בתצהירו של עובד לשעבר של המבקשת, אשר ע"פ המוצהר, הוא הבקיא בעובדות השייכות. אין בתצהירו ולו מילה אחת ביחס לארכה המבוקשת.

תצהירה של גב' מרים דוידסון (עמ' 26 מתוך 60 עמודי הבקשה), נעשה בתמיכה לבקשה להארכת מועד, בהיותה מזכירה בכירה במבקשת. ע"פ המוצהר, לאחר הגשת התביעה, נוהל מו"מ בין הצדדים, במהלכו הסכימה המשיבה לארכות לצורך הגשת ההתנגדות. הייתה הבנה, ע"פ המוצר, כי אם לא יבשיל המו"מ כדי יישוב המחלוקת, תוגש התנגדות. (נספח "ד" אינו אלא תכתובת בין ב"כ הצדדים, המעידה על הסכמה, תחומה במועד קצוב: ב-13/03/13 הוסכם על ארכה בת 14 ימים.

תשובת המשיבה (7 עמודים, בלא תצהיר) מיום 20/05/13 מציינת, כי ע"פ המוסכם בין הצדדים, עד יום 13/03/2013, היה על המבקשת להגיש ההתנגדות. החלטות שניתנו בתיק ההוצל"פ מלמדות את המשיבה, כי בקשות אחרות כלל לא הובאו לידיעתה, וממילא לא ניתנה הסכמתה.

כמו כן, מציינת התשובה, אין המבקשת מצביעה על טעם כלשהו, ממילא אף לא טעם מיוחד, הנדרש לצורך הארכת מועד.

מענה המבקשת לתשובת המשיבה, לא הוגשה כלל. חלף תשובה, הודיעה המבקשת ביוםן 23/5/13... כי המו"מ בין הצדדים כשל, וכן כי לאור האמור בבקשה להארכת מועד וסיכויי ההגנה הטובים... יש ליתן לה הרשות להתגונן.

איני סבור כמבקשת, כי הצנעת נימוקי הבקשה והכללתם בינות לעשרות עמודי מלל ונספחים, מקימה לה עילה להארכת מועד.

מן הראוי היה והווה, כי כל סעד יזכה לבקשה נפרדת, ולא תכפה המבקשת על ביהמ"ש לברור את מזער המוץ מרוב התבן, כפי שעשתה בפועל.

כך למשל, בין יתר הסעדים המוצנעים בבקשה, גם טענה בעניין הסמכות המקומית, אשר אליבא דמבקשת, מצוייה בעפולה או בחיפה, שעה שלבימ"ש זה סמכות מקבילה לזה שבחיפה.

ממילא, מעת שהמבקשת עותרת לסעדים שונים, והדיון בהם נעשה לבקשתה, מוותרת היא על טענות לחוסר סמכות מקומית.

אף לגופו של עניין, הסמכות לדון בבקשה מסורה לבימ"ש זה, בהתאם לדין. (ראה למשל, בר"ע (ירושלים) 975/09; טכנוקריט (1992) בע"מ נגד כ.ס.מ הנדסה ובניין בע"מ, [מאגר נבו, פ"ד מיום 19/07/2009].

לכאורה, דין הבקשה להארכת מועד להידחות מנימוקיה.

עם זאת, לא אוכל לקבוע, כי אין למבקשת סיכויי הגנה, ולו לכאורה, בזו העת. הבקשה מגלה מחלוקת עובדתית, על רקע חוזה שנכרת בין הצדדים, והשאלה אם הופר אם לאו, עולה במובהק מן ההתנגדות.

הוסף לכך את אי סמיכתו של מענה המשיבה בתצהיר, ונמצא, כי יש להאריך המועד להגשת ההתנגדות, חלף כל לקויות הבקשה של המבקשת.

לא נעלם מעיני, כי מלוא יתרת החוב בתיק ההוצל"פ הופקדה זה מכבר. עובדה זו אף ההיא תומכת במתן הארכה, על בסיס הסמכות המסורה לרשם בית המשפט, בסעיף 90 בחוק בתי המשפט.

על כן, מוארך המועד להגשת ההתנגדות, בלא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: